חלק מהשאילות ותשובות מתוך הספר 1)שאלה: איזו שיטה מעשית מומלצת כדי להבדיל בין בשרי לחלבי? תשובה: שימוש בצבעים שונים עבור כלים ומשטחי עבודה בשריים וחלביים. – דף 15 2)שאלה: האם סוג הכיור משפיע על מעמדו הכשרותי? תשובה: כיורים מנירוסטה יכולים לעבור הכשרה, ואילו כיורי חרסינה וקרמיקה אי אפשר להכשיר. – דף 15 3)שאלה: איך מכשירים כיריים של אינדוקציה? תשובה: אי אפשר להכשיר כירת אינדוקציה, כי היא נחשבת ככלי חרס שעבר בכבשן. הפתרון לכירת אינדוקציה שנטרפה הוא שימוש בדיסקי ממשק ייעודיים או החלפת הכיריים. – דף 18 4)שאלה: איך מכשירים מיקרוגל? תשובה: יש להשתמש במיקרוגל אך ורק לייעוד אחד – חלבי בלבד או בשרי בלבד. אם התרחשה ערבוביה חמה, אי אפשר להכשיר אותו. – דף 21 5)שאלה: איך מכשירים תנור גז או תנור חשמלי? תשובה: יש לנקות היטב, להשאיר את התנור ללא שימוש במשך 24 שעות, ואז להפעילו למשך שעתיים על החום הגבוה ביותר. – דף 19 6)שאלה: מה זה כבוש? תשובה: מגע בין חלב וחלב או בין כשר ללא כשר שנמשך יותר מ־24 שעות, או מגע קצר יותר אם היה מעורב שם רכיב חריף, כמו בצל טרי או צ'ילי. – דף 32 7)שאלה: מה יש לעשות אם כף חלבית נפלה לסיר בשרי שיש בו אוכל? תשובה: בכל מקרה של ערבוב בין חלבי לבשרי, יש להתייעץ עם רב מורה הוראה. – דף 32 8)שאלה: מה דינם של אדים העולים ממאכל חם בשרי או חלבי? תשובה: מעמדם הכשרותי של האדים זהה למקור האוכל שממנו יצאו – בשרי או חלבי. – דף 35 9)שאלה: האם אפשר להשתמש באותו מחם להכנת קפה עם חלב וגם להכנת מרק באמצעות אבקת מרק בשרית? תשובה: אם המים יימזגו מהמחם לתוך כוס נקייה וריקה, המחם יישאר פרווה והדבר אפשרי. אך אם יש חלב או בשר בכוס, האדים שיעלו ממנה יהפכו את ברז המחם לחלבי או בשרי, בהתאמה. – דף 35Top of Form 10)שאלה: האם צריך לטבול מכשירי חשמל? תשובה: כן. – דף 42 11)שאלה: מה לעשות כשיש חשש שהטבילה תקלקל מכשיר חשמלי? תשובה: ניתן לקחת את המכשיר לטכנאי שיפרקו כך שיצא מכלל שימוש ולאחר מכן ירכיבו מחדש. כעת הכלי בבעלות יהודי מרגע היווצרו, ואין צורך לטובלו. – דף 42 12)שאלה: האם צריך לטבול צנצנות זכוכית (כגון צנצנת ריבה) או מתכת (כגון צנצנת קפה) או קופסאות שימורים שכעת מעוניינים להשתמש בהן מחדש ככלי אחסון למזון? תשובה: כן. – דף 42 13)שאלה: מה לעשות אם ביצה עם כתם דם התערבבה בטעות במאכל אחר? תשובה: יש להתייעץ עם רב מורה הוראה לקבלת הנחיות. – דף 50 14)שאלה: האם מותר להשאיר במשך הלילה ביצים ללא קליפה, או שום או בצל קלופים, מה שנקרא "לינת לילה"? תשובה: במקרה של ביצים, אין הבדל אם הביצה חיה או מבושלת. אם אין לה קליפה, אסור להשאירה. בנוגע לשום ובצל, אם גם השורש וגם כל הקליפות הוסרו, אסור להשאירם. אם נשאר חלק מהקליפה או חלק מהשורש, מותר. – דף 51 15)שאלה: איך אפשר לוודא שביצים, בצל או שום קלופים יהיו ניתנים לשימוש גם לאחר עלות השחר? תשובה: אם מכינים מהם מאכל מבעוד מועד על ידי הוספת טעם, כמו מלח, סוכר או תבלינים, או אם מבשלים את השום או הבצל, הכלל הזה אינו חל. – דף 51 16)שאלה: כיצד מזהים דג טהור? תשובה: לדג חייבים להיות סנפירים וקשקשת. מכיוון שאין דגים שיש להם קשקשים אך אין להם סנפירים, אזי אם לנתח הדג יש עור מחובר והקשקשים נראים עליו, אפשר להיות בטוחים שזהו דג כשר. אם יש חתיכת עור באריזת הדג, אך היא אינה מחוברת לדג עצמו, אי אפשר להסתמך עליה. – דף 52 17)שאלה: האם ניתן לקנות דגים ממוכר דגים שאינו יהודי, לאחר שפתח ופילט את הדג? תשובה: יש לפקח על התהליך כדי לוודא שהדג אינו מוחלף באחר. רצוי לחתוך את הדג בסכין כשרה. אם זה לא אפשרי, אפשר לחתוך לאחר מכן שכבה דקה, בעובי קליפת בצל, מכל האזורים שנחתכו בסכין הלא כשרה. – דף 52 18)שאלה: האם יש צורך להפריד בין דגים לבשר? תשובה: כן, מכיוון שכתוב בגמרא שיש בעירובם סכנה לבריאות. – דף 54 19)שאלה: מה נחשב "יין מבושל", שהלכות "יין נסך" אינן חלות עליו? תשובה: יין שחומם לחום של 100 מעלות צלזיוס. – דף 76 20)שאלה: האם ויסקי סקוטי או אירי כשר? תשובה: מכיוון שהחוקים במדינות אלו דורשים שהנוזל הנקרא "ויסקי" יתיישן במשך שלוש שנים בחבית עץ אלון, שייתכן ששימשה בעבר למשקאות אחרים, עליו לעמוד בדרישות כשרות מחמירות מאוד כדי להבטיח את כשרותו. – דף 77 21)שאלה: האם ויסקי אמריקאי או בורבון כשרים? תשובה: בשל הכללים המחמירים בארצות הברית לייצור וויסקי אמריקאי ובורבון טהור, הם בדרך כלל נחשבים ככשרים כל עוד לא מוסיפים מרכיבים אחרים כגון דבש וכו'. מכיוון שאין כללים ברורים ל"בלנדד" ויסקי או בורבון, הם אינם כשרים אלא אם הם נמצאים תחת פיקוח של רב מוסמך. – דף 78 22)שאלה: אילו בעיות נוספות יכולות להיות במשקאות אלכוהוליים, חוץ מחביות ששימשו בעבר ליין לא כשר? תשובה: מדינות מסוימות, כמו ניו זילנד וסקוטלנד, מייצרות אלכוהול ממי גבינה, ולכן כל המשקאות האלכוהוליים המכילים אלכוהול כזה הם "חלב נכרי". לעיתים משתמשים באלכוהול המיוצר מענבים, ולכן הוא יכול להיות "יין נסך". כמו כן ייתכן שהשתמשו בהכנתם במרכיבים לא כשרים כמו חומרי טעם וריח, מייצבים, צבעי מאכל וכדומה. – דף 79 23)שאלה: מהו "חדש"? תשובה: אחד מחמשת מיני דגן – חיטה, שעורה, שיפון, כוסמין או שיבולת שועל – שנזרע לאחר יום ט"ז בניסן נחשב ל"חדש" ואסור באכילה עד לאחר יום ט"ז בניסן בשנה שלאחר מכן. – דף 79 24)שאלה: האם דיני "חדש" חלים רק בישראל או גם במדינות אחרות? תשובה: לפי דעתם של פוסקים רבים, דיני "חדש" חלים בכל העולם, ולא רק בישראל. – דף 80 25)שאלה: מהי "פת עכו"ם"? תשובה: לחם שנאפה על ידי גוי. האיסור אינו חל אם יהודי השתתף בתהליך האפייה, אפילו על ידי הוספה של חתיכת עץ אחת לתנור. – דף 82 26)שאלה: מה מקור ההבדל בין "בישול נכרי" ל"פת עכו"ם"? תשובה: מכיוון שלחם הוא מרכיב חיוני בתזונה שלנו, חכמים הקלו יותר בדרישה שיהודי ישתתף בהכנת הלחם לעומת מזון אחר שבושל על ידי גוי. – דף 82 27)שאלה: מהי הגדרת "לחם" המחייבת שהלחם יהיה "פת ישראל"? תשובה: א) הבצק מורכב ממים ומקמח, ומים הם הנוזל העיקרי בבצק. ב) הבצק סמיך מספיק כדי שיהיה אפשר ללוש אותו, ולא נוזלי או צמיגי. ג) הבצק נאפה, ולא רק מיטגן או מתבשל. – דף 82 28)שאלה: מכיוון שחיידקים הם מין בעלי חיים, האם ניתן להשתמש בהם בייצור מזון כשר? תשובה: אין בעיית כשרות בחיידקים עצמם, שכן הם אינם נראים לעין בלתי מזוינת, אך בכל זאת, מכיוון שאי אפשר להפרידם ממצע הגידול שלהם, אזי ניתן להשתמש בחיידקים אך ורק אם רכיבי מצע הגידול שלהם כשרים. – דף 90 29)שאלה: מהו מעמדם הכשרותי של מוצרים שנוצרו על ידי דבורים? תשובה: הפרופוליס הוא שרף עץ שנאסף על ידי דבורים, הצוף נאסף מפרחים, הדבש הוא נקטר שנאסף על ידי דבורים – ושלושתם כשרים. לעומת זאת, מזון מלכות נוצר מתוך גופן של הדבורים ולכן אינו כשר. – דף 93 30)שאלה: מהי מצוות שמיטה? תשובה: מצוות השמיטה היא להניח לאדמת ארץ ישראל בשנה השביעית – להימנע מלעבדה ומלגדל בה גידולים חקלאיים. – דף 109